אוֹצָרוֹת
1948 07 באפריל

הקשיים במציאת עבודה והבדידות העמוקה

טובה לוין סולטר תל אביב פורסם על ידי Shira Mayerson
טובה ויהודה סולטר, ניו יורק 1946

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

טובה לוין סולטר, בת לצבי וברטה לוין, נולדה בארה"ב בשנת 1921. חברת גרעין ב"שומר הצעיר". אביה היה עורך דין וציוני נלהב. המשפחה עלתה לא"י בשנת 1928 אך נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1931-2. טובה התגעגעה לארץ ישראל ולשפה העברית. היא הצטרפה אל השומר הצעיר בשנת 1933, שם הכירה את בן זוגה יהודה. בשנת 1946 עלתה בפעם השנייה לא"י, אך גם לאחריה נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1949. רק שנים לאחר מכן, בפעם השלישית בה עלתה לישראל, הצליחה טובה להתיישב ולהישאר בארץ שכה אהבה. במכתב מרתק זה, אשר תורגם מאנגלית על ידי המשפחה, טובה מתארת את הקשיים במציאת עבודה ואת הבדידות העמוקה שהיא חווה בזמן חיפוש העבודה והמגורים בחצי חדר בתל אביב. היא מתעניינת בשלום משפחתה בארה"ב ומדגישה את ההבדלים בין ישראל לניו יורק.

טובה לוין סולטר, בת לצבי וברטה לוין, נולדה בארה"ב בשנת 1921. חברת גרעין ב"שומר הצעיר". אביה היה עורך דין וציוני נלהב. המשפחה עלתה לא"י בשנת 1928 אך נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1931-2. טובה התגעגעה לארץ ישראל ולשפה העברית. היא הצטרפה אל השומר הצעיר בשנת 1933, שם הכירה את בן זוגה יהודה. בשנת 1946 עלתה בפעם השנייה לא"י, אך גם לאחריה נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1949. רק שנים לאחר מכן, בפעם השלישית בה עלתה לישראל, הצליחה טובה להתיישב ולהישאר בארץ שכה אהבה. במכתב מרתק זה, אשר תורגם מאנגלית על ידי המשפחה, טובה מתארת את הקשיים במציאת עבודה ואת הבדידות העמוקה שהיא חווה בזמן חיפוש העבודה והמגורים בחצי חדר בתל אביב. היא מתעניינת בשלום משפחתה בארה"ב ומדגישה את ההבדלים בין ישראל לניו יורק.

כתב היד

עמוד 1/2

7 באפריל 1948

משפחה יקרה,
עכשיו, כשכתבתי את הפתיחה למכתב, הכתה בי המחשבה שפחות ופחות אנשים נמצאים בבית.
דוד בבית שלו, אורה בהכשרה, יונתן באוניברסיטה מלבד בסופי שבוע. זה משאיר את מאמא
ועזרא. האם אתם מרגישים תחושת בדידות? ברגע זה אני יושבת בגינה קטנה על יד הים. המים
מקסימים, השמש זורחת, לפני ערוגת פרחים ולה ריח רענן ומתוק. אנשים מהלכים על הטיילת,
מוזיקה מתנגנת באחד מבתי הקפה והכול שלו מאוד, אף שהבניינים של יפו נראים במרחק מיל
אחד מכאן. ובכן, אין חדש, בעצם. אני מיואשת למדי ממציאת עבודה, כי אין אפשרות למצוא
עבודה בהוראה והמשרה החלקית בהדרכה, במעין "מרכז" ההוא, לא יצאה לפועל. אני לא יודעת
למי לפנות וקשה מאוד להיות מחוסר עבודה. אנחנו זקוקים לכסף, והדבר משפיע על מצב רוחי.
למעשה, זו הפעם הראשונה שירדתי לים באמצע השבוע, על אף קרבתו אלינו, במרחק שני רחובות
מהבית. בדרך כלל אני עסוקה בקניות, בניקיונות ובכביסה, בגיהוץ ובחישוב הוצאות, ואין לומר
שאלו עיסוקים מלהיבים מאוד. מכיוון שאינני פוגשת אנשים, די קשה לי, כי אין לי עם מי לדבר
כל היום. בעלת הבית שלנו הייתה נחמדה אלינו כאשר נכנסנו, ועכשיו, בגלל חילוקי דעות קלים
שהיו לנו איתה, היא מגלה כלפינו חוסר אהדה ואינה אומרת יותר מ"שלום". צפיתי במשך שבוע
בפעילות באחד ה"מרכזים". זה היה מאוד נעים, וגם לימדתי שם במשך יום אחד, אבל עכשיו
המשרד ששלח אותי אינו בטוח שהמשרה שהייתה בדעתם לתת לי תתממש. אולי נלך לראות את
בן הדוד של פרידה, אף שאני בדרך כל לא אוהבת ביקורים כאלו (שכוונתם להיעזר באנשים
למציאת עבודה). אך כקרובי משפחה של מורי, בכל זאת יש הבדל.
מאמא, הידע שאת מפגינה באשר לארץ הוא נורא ואיום. רחובות רחוקה מראשון לציון כמו
שראשון לציון רחוקה מתל אביב, אך בכיוון ההפוך. אם את זוכרת את הדרך שתיארתי שעברנו
כדי להגיע לכאן מראשון לציון, ובכן רחובות במרחק כפול. במושגים של ניו יורק מרחקים אלו
אינם גדולים ביותר, ושקולים לנסיעה מברוקלין לברונקס, אך פה מתחוללת מלחמה, והדברים
שונים.
שאלתי על חלקת הקרקע של מורי שברמת גן, שהיא פרבר של העיר כמו שפלטבוש לבורו פארק.
מאמא, אני מקווה שענית לגברת סולטר ושיכולת להשתמש במסמך. היא התאמצה רבות
להחתים אותו. היא הסתמכה על דברי שאני החתמתי אותו, ואז הואיל עורך הדין לחתום עליו.
איתרתי את מפת השולחן ששלחנו לדוד, והיא עדיין ב"בית" בברונקס. מילטי, שנמצא עתה
באמריקה, אמר שיברר בעניין. התקשרו אליו והזכירו לו, והוא יעביר לכם אותה או שעזרא ילך
להביא אותה. בעניין חבילות, אני רוצה כמה דברים אבל את יכולה לשלוח רק עם אנשים
שמגיעים לארץ. אם אותם אנשים ישלמו את הכסף, אנחנו נחזיר להם בשער חליפין לא רשמי
גבוה במיוחד בלירות. בעתיד אתן לך מושג מה אני צריכה, אך כלאחר יד, חלב משומר, ממרח
בוטנים, מרקים בקופסאות שימורים, טונה, סלמון. אני עדיין לא יודעת מה נעשה בפסח. מזל טוב
לבת דודתי מיצי. מה מצב הקייטנה בעונה זו? התפוסה מלאה? איך הלימודים במדווּד עזרא?
האם אתה כבר עורך עיתון הספורט? אהבתי לכולם.
טובה.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: טובה לוין סולטר
מיקום: תל אביב
תאריך: 07.04.1948

מקבל/ת המכתב

שם: ברטה לוין והמשפחה
מיקום: ברוקלין, ניו יורק

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

7 באפריל 1948

משפחה יקרה,
עכשיו, כשכתבתי את הפתיחה למכתב, הכתה בי המחשבה שפחות ופחות אנשים נמצאים בבית.
דוד בבית שלו, אורה בהכשרה, יונתן באוניברסיטה מלבד בסופי שבוע. זה משאיר את מאמא
ועזרא. האם אתם מרגישים תחושת בדידות? ברגע זה אני יושבת בגינה קטנה על יד הים. המים
מקסימים, השמש זורחת, לפני ערוגת פרחים ולה ריח רענן ומתוק. אנשים מהלכים על הטיילת,
מוזיקה מתנגנת באחד מבתי הקפה והכול שלו מאוד, אף שהבניינים של יפו נראים במרחק מיל
אחד מכאן. ובכן, אין חדש, בעצם. אני מיואשת למדי ממציאת עבודה, כי אין אפשרות למצוא
עבודה בהוראה והמשרה החלקית בהדרכה, במעין "מרכז" ההוא, לא יצאה לפועל. אני לא יודעת
למי לפנות וקשה מאוד להיות מחוסר עבודה. אנחנו זקוקים לכסף, והדבר משפיע על מצב רוחי.
למעשה, זו הפעם הראשונה שירדתי לים באמצע השבוע, על אף קרבתו אלינו, במרחק שני רחובות
מהבית. בדרך כלל אני עסוקה בקניות, בניקיונות ובכביסה, בגיהוץ ובחישוב הוצאות, ואין לומר
שאלו עיסוקים מלהיבים מאוד. מכיוון שאינני פוגשת אנשים, די קשה לי, כי אין לי עם מי לדבר
כל היום. בעלת הבית שלנו הייתה נחמדה אלינו כאשר נכנסנו, ועכשיו, בגלל חילוקי דעות קלים
שהיו לנו איתה, היא מגלה כלפינו חוסר אהדה ואינה אומרת יותר מ"שלום". צפיתי במשך שבוע
בפעילות באחד ה"מרכזים". זה היה מאוד נעים, וגם לימדתי שם במשך יום אחד, אבל עכשיו
המשרד ששלח אותי אינו בטוח שהמשרה שהייתה בדעתם לתת לי תתממש. אולי נלך לראות את
בן הדוד של פרידה, אף שאני בדרך כל לא אוהבת ביקורים כאלו (שכוונתם להיעזר באנשים
למציאת עבודה). אך כקרובי משפחה של מורי, בכל זאת יש הבדל.
מאמא, הידע שאת מפגינה באשר לארץ הוא נורא ואיום. רחובות רחוקה מראשון לציון כמו
שראשון לציון רחוקה מתל אביב, אך בכיוון ההפוך. אם את זוכרת את הדרך שתיארתי שעברנו
כדי להגיע לכאן מראשון לציון, ובכן רחובות במרחק כפול. במושגים של ניו יורק מרחקים אלו
אינם גדולים ביותר, ושקולים לנסיעה מברוקלין לברונקס, אך פה מתחוללת מלחמה, והדברים
שונים.
שאלתי על חלקת הקרקע של מורי שברמת גן, שהיא פרבר של העיר כמו שפלטבוש לבורו פארק.
מאמא, אני מקווה שענית לגברת סולטר ושיכולת להשתמש במסמך. היא התאמצה רבות
להחתים אותו. היא הסתמכה על דברי שאני החתמתי אותו, ואז הואיל עורך הדין לחתום עליו.
איתרתי את מפת השולחן ששלחנו לדוד, והיא עדיין ב"בית" בברונקס. מילטי, שנמצא עתה
באמריקה, אמר שיברר בעניין. התקשרו אליו והזכירו לו, והוא יעביר לכם אותה או שעזרא ילך
להביא אותה. בעניין חבילות, אני רוצה כמה דברים אבל את יכולה לשלוח רק עם אנשים
שמגיעים לארץ. אם אותם אנשים ישלמו את הכסף, אנחנו נחזיר להם בשער חליפין לא רשמי
גבוה במיוחד בלירות. בעתיד אתן לך מושג מה אני צריכה, אך כלאחר יד, חלב משומר, ממרח
בוטנים, מרקים בקופסאות שימורים, טונה, סלמון. אני עדיין לא יודעת מה נעשה בפסח. מזל טוב
לבת דודתי מיצי. מה מצב הקייטנה בעונה זו? התפוסה מלאה? איך הלימודים במדווּד עזרא?
האם אתה כבר עורך עיתון הספורט? אהבתי לכולם.
טובה.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: טובה לוין סולטר
מיקום: תל אביב
תאריך: 1948-03-28

מקבל/ת המכתב

שם: ברטה לוין והמשפחה
מיקום: ברוקלין, ניו יורק

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות