6 באפריל 1949
שלום מאמא,
בדיוק קיבלתי את המכתב שלך מ־ 23 במרץ. שמחתי שהתעניינת באוניברסיטאות עבור יהודה.
הוא יכול לקבל כמה טופסי הרשמה? מה אמרו לך בפוליטכניק של ברוקלין? אם גברת סולטר
שולחת העתק תעודה מהתיכון, מה עליו לעשות לאחר מכן? האם הוא יכול לקבל טופסי הרשמה
בדואר והאם יוכל למלא אותם מאוחר יותר, כשנחזור? כפי שהדברים נראים עתה, לא נוכל להיות
בבית לפני השבוע השלישי של מאי. אני מקווה שנגיע לפני חג השבועות. אנחנו עושים הכנות
לטיסה, מכיוון שאנחנו לחוצים בזמן. המחשבה על הפלגה ארוכה איננה מושכת אותי. אני לא
מרגישה כל כך טוב. המצב הפנימי שלי לא משתפר. איבדתי במידה מסוימת את האמון ברופאים
פה, לכן ככל שנקדים לחזור כן ייטב. אני הולכת לפגוש את גברת קנטור, לראות אם היא יכולה
לעזור לי לקבל אשרת יציאה (לא כל כך קל לצאת מהארץ הזאת). את אשרת היציאה של יהודה
יסדרו בחיל האוויר. ליהודה הייתה חופשה בת יומיים והלכנו ליפו, שם הוא התרוצץ לזרז את
השחרור שלו. העניין הצטמצם לשאלת מחליף. ברגע שימצאו מחליף, יהודה יצטרך להכשיר אותו
במשך שבועיים ואחר כך הוא יוכל להשתחרר. אין הרבה אנשים שיכולים לעשות את העבודה, ויש
עוד פחות המעוניינים בכך. זה כאב ראש אחד גדול, אך יש כמה אנשים שבאים בחשבון.
טנטטיבית, הם אמרו שנצא מכאן באמצע מאי. אנחנו מקווים שברגע שיימצא מחליף הם ייתנו לו
הצהרה על שחרור לתאריך דחוי (עשרה ימים מאוחר יותר, כאשר השחרור ייכנס לתוקפו), כך
שנוכל לדאוג לכל הפרטים הטכניים בזמן – אשרת יציאה, כרטיסי נסיעה, פספורט ועוד. גם לי יש
כמה דברים לטפל בהם כמו לקבל תעודת נישואין מהרבנות בירושלים (התעודה שלנו נגנבה)
ולרשום זאת אצל הקונסול. לחדש את הפספורט שלי, שפג תוקפו, ולהכניס בו את שם הנישואין
שלי. קניית הכרטיסים גם היא עניין מורכב. היינו רוצים לקנות אותם בלירות, אך אם נוסעים עם
פספורט אמריקאי בדרך כלל מאלצים את הנוסע לשלם בדולרים, אלא אם כן מציגים אישור
מהממשלה לקנות אותם בלירות. ההפרש גדול מאוד. שער החליפון הוא שלושה דולר ללירה, אך
בעבור הכרטיס הם מחשבים לפי 4. זאת אומרת שכרטיס שעולה 600 דולר עולה רק 150 לירות.
המקרר עדיין בתהליך שחרור ממכס. לוקח זמן רב לקבל רישיון ייבוא, ואנחנו מקווים שזה יהיה
בקרוב. אנחנו בונים על המקרר, כנכס הגדול שלנו, ומקווים לקבל 250 לירות בעבורו, כך שגם אם
נשלם 60 לירות למכס, לסוכן ולהובלה, עדיין יוותרו לנו 175 או 180 לירות. את שאר החפצים
שלנו (ארון קרח, ארון בגדים, מיטה, כיסאות, שולחן, מיטת תינוק, עגלת תינוק) לא יהיה קל
למכור. יהיה קשה למצוא להם קונה ולא נקבל הרבה בחנות יד שנייה. על האמבטיה לתינוק ושאר
הדברים ששלחת עם "הפועל המזרחי" לא שמענו. חבילת הבשר שלך הגיעה לפני זמן מה ואנו
נהנים ממנה. החבילה השנייה לא הגיעה עדיין. מישהו בא לפני כמה ימים והביא לי חבילה מאת
בחורה בשם סוניה. כמה דברים מריי וג'נט, שני זוגות תחתונים, זוג גרבי ניילון וסוודר ניילון.
ובבקשה, מסרי להם תודה בשמי עד שאוכל להודות להם בעצמי. היא כתבה לי פתק שהיא תחזור
לראות אותי כשהיא תבוא לרחובות.
עדיין אין לי תוכניות לפסח. אני מצטערת שלא עשיתי תוכניות קודם לכן. כל כך רצינו להיות
בבית בפסח שלא היה לי עניין לתכנן משהו. עוד שבוע מגיע החג, ואני עדיין לא יודעת מה נעשה.
אולי נלך לקיבוץ לליל הסדר. התחלתי לתפור וילונות מהבד ששלחה גברת סולטר. לא תכננתי
לעשות משהו אבל אם הפרייטגים והוולכים מגיעים, ואולי גם החברה הזו של ג'נט ואולי אנשים
נוספים שיטיילו בפסח, אז עלי לייפות קצת את המקום הזה. ביום שישי שעבר צבעתי את כל מדפי
העץ וארונות המטבח בלבן. עדיין יש לי עבודה רבה. וזה מזכיר לי, מה לא בסדר עם היד הימנית
שלך? היד השמאלית שלך היא הבעייתית, אז מה קרה לימנית? אני מקווה שאינך עובדת קשה
מדי. את חייבת להיעזר במישהו שיעשה את כל עבודות הבית הקשות. את מי את מזמינה
ל"סדר"? מה שלום דודה הלן ודוד יונה? בהחלט יש כאן הרבה בעיות. לא רק מחסור בדיור,
אבטלה, משכורות נמוכות, שביתות, יוקר מחיה ועוד. לממשלה אין כסף ולמוסדות הסוציאליים
אין כסף. חוסר יעילות ובלבול. במאמץ צבאי אנחנו יכולים להחזיק מעמד אך בשאר המובנים…
הלחימה פסקה והמורל שקע. בגלל תיוק אומלל לא קיבלנו קצבת תמיכה במשך שלושה חודשים.
אנחנו מקווים שחלק מזה אכן ישולם לנו.
מה שלום אורה, אחותי השמנה? מה שלום יונתן? היה חם לפרק זמן אבל עכשיו שוב קר. שמרי על
עצמך והישארי בריאה. אהבה לכולם. פסח שמח־שמח ומקווים להיות איתכם בחג הבא.
באהבה מיהודה וממני, טובה.