15:30 6/11/73

לברכה, גלית, טלי וההורים היקרים מכל!!!
אני כותב לך מכתב נוסף זה בהמשך לכל
הטלפונים שביקשתי להעביר לך והפעם המטלפנים הם ממחלקתי.
אני משחק באשליה כאילו אני משוחח איתך / איתכם במכתבים
אלה. אני מאד מקווה שאצליח להתקשר עוד היום דבר
שמעוד [מאוד] יעודד. המרחק שאני נמצא מטלפון ציבורי הוא כ-20 ק"מ
הבעייה היא לקבל אישור לכך ואני מקווה שזה יסתדר.
מצב הרוח יחסית טוב, הקור גדול וזהו הנושא
המדובר ביותר כאן. הגז מוכיח את עצמו, הצעה נהדרת
ובהזדמנות את יכולה לשלוח גם מספר קוביות מרק.
התעסוקה שלנו מועטה ולכן הזמן זוחל, השעמום
גדול ורוב הזמן יושבים בביקתות שבנינו ומאזינים לרדיו,
משוחחים, כותבים, אוכלים וצוחקים אחד על השני זה בערך
מה שאנו עושים כל היום.
הביקתות שהזכרתי בנויות מדיקטים ומלוחות
שהבאנו שלל מאפריקה ועליהם ברזנטים למצב הזה בו אנו
נמצאים כי אלה ממש וילות.
כפי שכבר כתבתי ממשיכים בחופשות אך על שחרור
אין מדברים כאן. בדיוק להיפך, נתנו להבין שנצטרך לשהות
כאן זמן לא ידוע.
דואר חדש עדיין לא קיבלתי אבל דבר זה נובע כנראה
משינוי המקום ומהזמן שלוקח למכתב הראשון להגיע.
אסיים בנשיקות חמות חמות ואני מתחיל להרגיש שאני
משתמש כל הזמן באותן המילים אך אני מקווה שאת מבינה
ומרגישה את רגשותיי בכל מלה ומלה במכתבים או גלויות אלה
ושוב בתקווה להתראות בקרוב ושכל זה יסתיים בקרוב
על הצד הטוב ביותר בהרבה אהבה וחום.
איציק.