18 באפריל 1948
משפחה יקרה,
חג פסח שמח לכולכם. בשנה הבאה בירושלים המשוחררת! עוד כמה ימים לפסח ויש לי מיליון
ואחד דברים לעשות, במעט חשק לכל העניין. הודות למאמא, אנחנו לא צריכים לדאוג למציאת
מקום לבלות בו את ה"סדר", וגם איננו דואגים עוד למצוא מקום לאכול בו את הארוחות
העיקריות במשך השבוע. שמעתי מגברת פיש השבוע והלכתי אליה. היא אמרה שהגעת להסדר עם
גיסתה וכי תשלמי לה בעבור איזו פוליסה, וגברת פיש תיתן לי את ארוחות הפסח כאן בארץ. ובכן
את ה"סדר" נעשה אצלם, ואם יהיה מקום ללון נישאר שם במשך כל יום טוב, ואם לא, נלך
הביתה (מרחק של כשלושה רבעי המיל עד מיל) ונחזור למחרת בצהריים. במשך השבוע נלך לשם
לארוחות העיקריות, ואני יכולה לבוא אליה גם לצהריים. יהודה לוקח ארוחת צהריים איתו, אני
אכין לו "מצה בריי" או משהו דומה. בדרך כלל אינני אוכלת צהריים כאשר אני לבד בבית, כי אני
עצלנית מכדי להכין משהו. מלבד זאת, הקיבה שלי לא הסתגלה היטב לעיר. המזון שונה,
והאמבות משתוללות שוב. בקיבוץ הייתי בדיאטה מיוחדת במשך שישה חודשים. הפסקתי את
הדיאטה בעיר, מכיוון שהרגשתי טוב והנחתי שהאמבות נעלמו, אך הסימפטומים חזרו. פירושו
של דבר שעלי לאכול כל שעתיים בערך, ואם לא כן, אני מקבלת כאבי רעב, וחוטפת כריך או פרי.
טוב יהיה לקבל ארוחת צהריים קבועה למשך שבוע. מאמא, אני לא יודעת כמה זה עולה לך.
משיחה עם גברת פיש כנראה מדובר בסכום נכבד. אני שונאת לגרום לך להוצאות. הייתי רוצה
להחזיר לך את הכסף אך אני לא רואה אפשרות כזו בקרוב. אני עדיין לא עובדת, ואחרי פסח
בכוונתי לחפש עבודה באמת ובתמים. המרכז הזה שעליו הסתמכתי דחה אותי בלך ושוב, ועכשיו
הם מחכים שהפסח יעבור כדי לפתוח סניף חדש. בכל אופן, אם לא אשמע מהם אשכח מכל העניין
ואחפש משרה במשרד, בעבודה פקידותית או בכל מה שיזדקקו לו. שמעתי שאנשים רבים גויסו
וכך נוצרו משרות פנויות. אני אצטרך לבנות קשרים לאחר החג. ביום שלישי, כשנכנסתי למלון
פיש, שמעתי במקרה שמצפים לבואה של גברת קנטור. ראיתי אותה במשך כמה דקות ביום
למחרת. היא שהתה שישה ימים בים המלח וניסתה לחזור משם הביתה, אך חזרה לתל אביב
לנסות דרך אחרת לירושלים. זה היה ביום שבו אירעה הטרגדיה באוניברסיטה, כאשר ד"ר יאסקי
נהרג בין 78 הנרצחים בידי פורעים משייח' ג'ראח, מהשיירה שעלתה להר הצופים.
חיכיתי לפגוש את גברת קנטור בעניין החזרת הרדיו אלינו. השארנו אותו אצלה, וגברת שולמן
השתמשה בו. עכשיו הוא אצל גברת קנטור, אך אין זה בטוח לשלוח אותו בדואר. היא תשלח אותו
אלינו כאשר המצב יאפשר זאת. היא ביקשה שאכתוב לך שגברת שולמן לקחה עמה כמה כיסויי
חלה בשבילך, אך לא את החנוכייה כי היא כבדה מדי והיא התכוונה לטוס חזרה. בעניין
שאלותייך, כן, כתבתי לך על העבודה של יהודה, אך אני חוששת שלא הייתי צריכה להסתכן בכך
מכיוון שאת תמימה בעניינים אלה ואנחנו לא יודעים מה התנאים. שכחי מכל השאלות עד לזמן
מה בעתיד.
יהודה מחוץ לעיר אך יחזור ביום שישי, ערב יום טוב. היום, ברגע האחרון, רצנו לקנות לו נעליים
ואני נותרתי בלי חשק להכשיר את המקום לפסח. האם אורה תהיה בבית בליל הסדר? אני בטוחה
שדוד ולייני יהיו. אני משערת שגם משפחת דוויס. הבה נשמע חדשות מחזית הבית. האם יש
קייטנים חדשים השנה? יונתן, מה בדבר קפיצה מאירופה במהלך הקיץ? T.W.A. פועל שוב.
בוודאי שמעתם שמשה פורמנסקי נהרג. קשה להאמין שכל המנהיגים מתקופות שונות בחיינו
נלקחים מאיתנו. חלוצי אמריקה איבדו חבר יקר. אחלו לכל המשפחה חג שמח מאיתנו.
באהבה מיהודה וממני, טובה.
נ.ב. כרגע קיבלתי את מכתבך, אני מקווה שדוד בסדר.