11 בינואר 1948
משפחה יקרה,
קיבלתי את הדיווח של מאמא על החתונה ואני בטוחה שהיה זה אירוע נפלא. מתי הגיע המברק
שלנו? המצב כאן עדיין לא השתנה. עדיין יש דיווחים יומיומיים על אבדות בנפש לשני הצדדים,
ומרוב דיווחים כאלה אנחנו נהיים קשוחים בכל יום החזית עוברת ממקום אחד למקום אחר.
למשך זמן מה אזור תל אביב, כולל יפו וסביבתה, היה החזית היחידה, שאחר כך התפשטה לנגב,
משם לכביש ירושלים יפו (על יד רמלה) ועכשיו בירושלים עצמה. אני מבינה שדואר לא הגיע
לירושלים במשך כמה שבועות, ועל אף שהאנשים מצמצמים את עיסוקיהם לשלושה רחובות
מרכזיים, יפו, בן־יהודה וקינג ג'ורג', עדיין יש הרבה תקריות. סטודנטים אינם נוסעים
לאוניברסיטה, רק רופאים ואחיות של בית החולים הדסה, מלווים לשם ובחזרה על ידי
משוריינים, יוצאים מביתם. בהתקפה בצפון, על גבול סוריה, נהרגו יהודים אחדים עד שהצבא
הופיע לבסוף. המצב סמוך לגבול מתוח בדרך כלל, אך זה היה האירוע היחיד שם למעלה. אנחנו
מקווים שבסוף החורף האירועים יפחתו.
הקיבוץ שלנו מתכוון לרכז את כוחותיו יחד לקראת העלייה על הקרקע. יש לנו עתה כארבעים
אנשים בטירה ונשלחים לשם עוד ועוד. אנו עומדים להוציא את אנשינו מבית דגון, מקום שאנו
מחזיקים באופן זמני עבור קק"ל. התוכנית היא לחפור למציאת מים בנקודת ההתיישבות בעוד
כחודש. אך מכיוון שאנו באזור פתוח, מוקף יישובים ערביים, ואין זה אפשרי להפעיל מכשור
קדיחה באמצע ואדי (היישוב לא יעמוד במקום שבו הוא עתה, אלא באדמות שבנחל), יש צורך
קודם כול לבנות חומה, גדר תיל ומגדל הגנה, ולחמש שומרים סביב כדי להגן על הפרויקט בשעה
שכמה אנשים קודחים.
רק אחרי שנמצא מים נתיישב בנקודה הקבועה שלנו ונבנה בה. מתוך 6,000 או 8,000 הדונם
שאנשינו מעבדים עתה, כחצי יהיה שלנו. יהודה אינו עובד עכשיו ב"סולל בונה", ולאנשים בעלי
משפחות ובעלי ניסיון רב יותר משלו יש עדיפות. עכשיו הוא די מדוכדך. אם המצב לא ישתנה,
ייתכן שהוא יעבור לכמה חודשים לאזור אחר בארץ כדי לקבל עבודה וללמוד, אם באמצעות
"סולל בונה" ואם במשק קיבוצי אחר. עד כה הדברים בגדר דיבורים, אך הוא משתוקק מאוד
ללמוד עוד ולרכוש ניסיון, כי אנחנו נתחיל כנראה לבנות באביב.
מאמא, כתבת שיונתן מדבר על נסיעה לפלשתינה בקיץ הזה למשך כמה חודשים. באופן אישי,
בהתחשב במה שקורה עכשיו, לא הייתי מעודדת נסיעה כזו השנה, לפחות כל עוד לא משתנה
המצב. מטרת הביקור תהיה לקבל תובנות והארות על כל מה שמתרחש כאן, ובכן, היום אין
תנועה בכלל. התחבורה ואמצעי התובלה לכל הנקודות גרועות. להשקיע כסף רב בנסיעה
לפלשתינה ולא להיות מסוגלים לבקר בכל מקום ולראות את הארץ באמת, זה לא כדאי. להישאר
בירושלים כל הזמן ולא לראות את ההתיישבות בנגב ואת ההישגים החשובים של הציונות, זה
בהחלט לא כדאי. באפריל, בכל מקרה, אמור להיות ברור יותר מה יהיה המצב בקיץ הקרוב. אם
המצב ישתפר אולי הנסיעה תהיה אפשרית וכדאית.
מה כתבה עמא ארליך? האם היא ענתה לך, יונתן? אולי היא לא קיבלה את המכתב שלך עדיין,
מכיוון שדואר אינו מגיע לירושלים. מאמא, אני עדיין צריכה לעשות משהו בעניין המסמך. אני
מצטערת שלא אישרת אותו אצל נוטריון ולא חתמת, או אם אורה הייתה חותמת (יש לכן אותו
כתב יד), אחרת אני לא יודעת איך לאשר אותו בארץ ומה ייחשב חוקי. לגבי הקונסוליה
האמריקאית, אינני חושבת ללכת לשם ואיני יכולה לעשות זאת בכל מקרה. אני עוד אחקור
בנושא. מה שלום כולם? אני מרגישה בסדר. מזג האוויר נפלא כמו באפריל ולא כמו ינואר. מה
שלום האנשים בבית? איך הייתה החתונה של פיליס ויוסף? מקווה שכולכם בריאים. ד"ש לכולם
מיהודה וממני.
באהבה, טובה.