[עמוד 1]

 ב"ה חפץ חיים אור ליום ה

  כ"ב תמוז תשכ"ח לפ'ג

  פ' פנחס

 שלום רב לך, ישראל, עיי'ש

 כדי להרגיש שגם אני עושה חובתי למולדת

 הנני מתישב בשעה 9:20 בערב אחרי השיעור

 של הרב קליין וכותב לבני במילואים.

 אתמול בערב נפטרה בשיבה טובה סבתה כהן ע"ה

 והיא הובאה לקבורה היום בירושלים. מעל

 לתשעים היתה וחייה היו היסטוריה של יהדות

 גרמני'. לפנינו אין כבר הרבה, ואנחנו צריכים

 להתכונן. אמא נסע להלויה וחזרה עם

 דוד הוגו. הוא נוסע מחר לחיפה ובשבוע

 הבא ביום ד עוזב את הארץ. באותו יום

 יגיעו בנו המבוגר עם אשתו. אצלנו נמצאת

 קבוצת בנים ובנות מחו'ל ומרים קטן המדריכה.

 ביניהם גם הבת של פלק ברוין, בחורה נחמדה

 מאוד. ביום ב הם יצאו [ל]טיול לנגב ושרה

 שלנו הצטרפה כמבשלת. אוכל חם יהי להם

 בודאי בשפע. המשק מלא סמינריסטים טוריסטים

 [עמוד 2]

 ותוכל לתאר לך מה שנעשה בחדר האוכל.

 מחר בפעם הראשונה אנו נוציא בע'ה מה –

 מדגרות החדשות 16000 אפרוחים. אין לי

 כמעט כבר עצבים. החשמל עוד לא גמור הגנרטור

 לא מחובר וכאן קצת ביוב וכאן קצת

 בטון וכל יום לכלוך חדש. אבל בע'ה

 מתקדמים. הצלחה גדולה היתה לנו בס'כ

 הוסיפו לנו 40% ביצי רבי' לתכנון. (סליחה,

 אבל לתרצה כהנא יש קול בוקע שחקים,

 ואינני אשם שאני שומע את כל הוכוחים

 לקראת החתונה שלה.) ועכשיו עלי לעשות

 הפסקה קטנה. עלי ללכת למדגרה לבדוק.

 ובכך נמשיך. הבקורת עברה בסדר.

 דוד הוגו התלוה עלי ושוב אנו יושבים תחת

 העץ ויאכלו. סדרתי מנורה צהובה נגד

 יתושים, אבל…. לילדים טוב בחופש. 3

 פעמים הם נוסעים לים ופעם לבריכה ונוסף

 לזה יש להם התעסקות מלאה. גם אמא

 כבר היתה פעמיים בים. לי טרם יצא,

 אבל גם תורי יגיע. מאסתר שלנו אנו

 שומעים רק מעט. מנתיבות היא קבלה

 [עמוד 3]

 תשובה שלילית וכעת היא כנראה מחפשת

 עבודה. גם מיוכי ושמואל לא שמענו מזמן.

 אתה יודע, זה כנראה סימן שמזדקנים

 שנהנים כשמוצאים איזה מאמר ישן נושן

 שעשה פעם רושם עליך כשהיתה צעיר. נפל

 לידי ספור שהודפס לפני 42 שנה בירחון

 חרדי בגרמני-ה. קצין יהודי גרמני שנפל

 בשבי הרוסים עם עוד 2 יהודים ו 2 גוים הוגריים

 בליל חג המולד מספר על חויותיו. איום ונורא

 גם לפי המושגים של היום. ומכיון שזה היה ירחון

 מדעי קבל העורך מכתבי מחאה מכל הצדדים

 איך לאפשר לפרסם ספור כזה מבחינה אסתטית

 וכו וכו. על המכתבים האלה הוא ענה, דעו

 זאות המציאות ללא כחל ושרק וזה גורלם

 של אלפי יהודים אחים שלנו במזרח אירופה גם

 כיום וזה ההבדל העצום בגישה שלנו ושלהם

 ל ט באב או ל 17 בתמוז יהודי פולני

 שחולץ את הנעליים ובוכה על חורבן הבית,

 בוכה מתוך תוכו של הלב, רק אתמול שחטו את

 אביו אנסו אחותו, דקרו ילדיו לפני עיניו,

 דמו קשור בדם אבותיו משך כל הדורות.

 [עמוד 4]

 אבל אנחנו היקים יושבים לנו בשלוה

 ובשקט ולמי זה עוד נוגע מה שקרה אז.

 ספרתי את זה לכמה חברים צעירים.

 האם זהו לא המצב גם היום? מיטב

 הבנים שלנו נפלו ולדאבון לבנו אנו בוכים

 עוד הרבה על כל קורבן שאנו מביאים.

 ופעמים בשנה אנו יכולים לקשור את אבלנו

 על העבר עם אבלנו של ההוה ולתת גם

 בטוי מוחשי להרגשותינו על ידי קיום מנהגי

 האבל שנוהגים על קרובי בשר ואם יש

 הבדל בקרבה כשיהודי מקריב את חייו

 עבור העם. נדמה שדפוסי האבל שלנו

 נותנים תוכן ורוח לחיינו והרגשה ובטחון

 כי נשמותינו קשורות בנשמותיהם.

 אני תקוה שיהי' לך פנאי לקרוא הכל מה

 שכתבתי. לפעמים טוב גם לכותב עם [אם]

 הוא יכול להוריד לו קצת מהלב.

  אור ליום ה

 בינתיים עברה שבוע ואתה היתה פעמיים

 ב"ה אצלנו. היום הספקנו יפה בעבודה.

 האפרוחות ארוזות, מוזרקות ומקוטמות

 [עמוד 5]

 ומחכות שיקחו אותן. על ידי הבנינים

 החדשים הסדורים יותר קלים. הערב

 נעים מאוד, אמא הלכה לעבוד עוד,

 על אף השעה המאוחרת 10 בלילה.

 אנו בדעתנו מחר לנסוע ללוד לקבל

 את פניו של בנו של דוד הוגו שנסע הבוקר.

 הבן הוא ר'מ בישיבה ומספרים שהוא

 ילד נחמד אבא ל 8 ילדים. על ידי

 יושבת הבת של רב יעקובוביץ וקוראת.

 היום לא הי-ה כל כך חם. הבן הצעיר

 של מני פירר הי-ה הערב כאן. הוא צנחן

 וקפץ היום פעם ראשנה. אני מהרתי לשיעור

 ולא ראיתי אותו, אבל אבי טפל בו.

 השבת אנו מחכים גם לשתי הבנות של

 דוד חזקאל. אני תקוה שתה' לך

 הזדמנות להתפלל במנין בשבת, אבל

 העיקר כל זמן שאתה בצבא, אתה חייב

 לעשות הכל כדי לעשות חובתך במסירות.

 בודאי (!) אתה זוכר עוד מה שאמרתי ב 7

 ברכות במשק ארבע דברים צריכים ואחד

 מהם דרך ארץ ועל זה אומר רשי

 [עמוד 6]

 בגמרא ברכות איש מלחמה למלחמתו.

 חוששני מאוד שנה' זקוקים לחזוק ולהרבה

 סייתא דשמיא.

 נסעתי השבוע פעמיים. זו הזדמנות לעין

 במשך הנסיעה בספר, קניתי מדרש רבה

 בפורמט כיס ותבין בודאי שאפשר להינות.

 ויש כל כך הרבה דברים כאלו [כאילו] שנאמרו

 היום. על בני גד וראובן המדרש אומר:

 שהיו עשירים והיה להם מקנה גדול

 וחבבו את ממונם וישבו להם חוץ מארץ

 ישראל, לפיכך גלו תחילה מכל השבטים

 ומי גרם להם על שהפרישו עצמם מן אחיהם

 בשביל קנינם. הנציב גם מסביר יפה

 מאוד את הוכוח בין משה ובין בני גד

 וראובן ובהתחלה לא הוזכר כלל חצי

 שבט מנשה ומשה רבינו צרף להם חצי שבט

 מנשה שהם עסקו בתורה וזה הי-ה

 כעין ערובה שלא ינתקו את הקשר עם

 אחיהם ולא יעריכו מדי את הקנינים

 החומריים. אפשר גם לראות את

 עומק מבטם של חכמנו מצד אחד

 [עמוד 7]

 לנקום על פי צו אלוקי את נקמת העם

 ממדין, אבל לא משה יוצא למלחמה,

 כי הוא מצא מקלט במדין והמשל אומר

 בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן.

 ובאיזה צורה יפה מתואר במדרש

 המנהיג היהודי בבקשה של משה מאת

 הקב'ה לפני מותו למנות לעם מנהיג

 שיהא סובלם לאחד ואחד כי כשם שאין

 פרצופיהם דומים זה לזה כך אין דעתן

 שווים זה לזה והחתם סופר מסביר

 כמו שאין אדם מתרגז על זה שפרצופו

 של הזולת שונה משלו כך אין גם להתרגז

 שהדעות שונות. לו הינו לוקחים את

 כל הדברים האלה ללב לא הינו כל כך

 מפורדים ומפולגים ואין דבר גדול

 מאחדות.

 טוב, נקוה שהי-ה לך פנאי לקרוא הכל.

 השעה כבר מאוחרת ועלי לסיים. תפילתנו

 שתחזור בריא ושלם וה' ישמרך ואת כל

 בני ישראל. כל טוב לך ותכתוב

  שלך אבא.