ירושלים 17.8.48
שלום רב לכם יקירי,
נשמה לי שבזמן האחרון קבלתם שפע של מכתבים ממני ובכלל מהבית, בו בזמן ששלכם היו מועטים מאוד ואפשר לאמר ספורים. מה השתיקה הלזו אצלכים?
היום לראשונה אכלתי בחדר האוכל של הסמלים. היתה זו חויה עמוקה. בהיכנסי לחדר, כל אחד הסתכל בי כאילו הייתי מוצג לראווה. וכשהתיישבתי לשולחן לא יכולתי לאכול. ידי ממש רעדו מרב התרגשות. בדרך כלל אוכלת אני בתיאבון רב, אך הפעם כאילו נעמדה לי עצם בגרון, ולא יכולתי לאכול שום דבר. אך מקוה אני שזה יחלו, עם הזמן.
אמא לבטח ספרה לכם על כל הנעשה אצלי. הרבה להוסיף על זה אין לי. מסרי לה רק דרורה'לה שאבא היה אתמול אצל מירה.
בלילה הקדם ישנו כבר טוב אחרי ששני לילות קדם לכן הפגיזו אותנו הערבים קשות. הם מצאו לעצמם זמן לעשות זאת בדיוק בזמן שאני אוהבת לישון ביותר וזה בשעות הבוקר המוקדמות.

21.8.48
כעת כבר כמה לילות שפחות או יותר שקט. אני בכל אופן לא שומעת שום דבר. אני עובדת במרפאה עד לפנות ערב ואז אני באה הביתה. הביזנס כעת הוא די חלש. ימים רבים יכולים לעבור בלי שאף כלב משוגע לא ינסה אפילו לפתוח את הדלת וישאל על חדר או מטה.
כך חדשות אין. ד"ש מליברמן, דננברג וכן שטויאר. הוא יהיה אצליכם בשבוע הבא.
את מכתבכם המושתף שכתבתם עם אמא טרם קבלנו. נקוה שעוד נקבל זאת. אך את מכתבו השני של ישראל ושלכם קבלנו. בינתיים נינה באה לירושלים ומסרה לי ד"ש מכם.
אסיים בתקוה לשמוע מכם במהרה
שלכם אוהבתכם
נאוה

שלום רב לכם אביבה'לה ומנשק'ה היקרים.
מה שלומכם ואיך קבלתם את סבתה ואיזה מתנות היא קנתה לכם? אנה כתבו הרבה הרבה.
מדודתכם המנשקת אותכם חזק חזק
נאוה