[עמ' 1]
8.3.66
אתמול קיבלנו את המכתב
שלכם מראשון ל 3 . שמחים שכבר הבראתם
מהשפעת ומרגישים טוב. הפורים עבר עלינו טוב
ויפה, נפגשנו עם גאולה אצל גיטה.
בנווה שאנן בילינו ביחד יפה מאוד מובן בלי מסכות
ובלי ריקודים. זה היה ליל שישי, לפני פורים.
בשבת נפגשנו עם המכרים המקומיים אצל דויד
ווינר, נדמה לי שאת מכירה אותם. יום ראשון בערב
אצל אטקה רוזין וכולם שואלים עליכם. מובן שאני
אומרת שהסתדרתם טוב ומרוצים ונהנים. אצלנו כרגיל.
בימי חול יושבים בבית. אבא תמיד עייף ואני
לפעמים יוצאת לשיעור תנ"ך או לראות איזה סרט
וככה הזמן עובר. בשבת זו היינו מוזמנים למוסה
לצהריים. ל[שי] מלאו 3 שנים. נפגשנו שמה עם 2
המשפחות. משפחת שרה ואמא של אבא וכולם. נעמי
שולחת לשגית תמיד נשיקות. היה גם כן נחמד
מאז החופש של יוש הוא עוד לא היה בבית.
נקווה שלשבת זו הוא יבוא וכרגיל גם מכתב
לא קיבלנו. בהקשר למתנות לשלוח לנו, אם את זוכרת
איזה צבע שאני משתמשת לשפתיים, הייתי רוצה שפתון
לא כהה מדי ולא בהיר. זה הצבע שאני (קַר׳יוקה)
משתמשת

[עמוד 2]
וליושי ולאבא אני לא יכולה להזמין בשמם
אם יוש יגיע לשבת אדבר איתו על זה. אל תשלחי
סתם דברים זה חבל. הייתי שמחה לו היית
מזמינה אצלי משהוא שביל לכם או בשביל שגית,
אני בטח לא יודעת מה. האם ידוע לך כבר אם אתם
נשארים לשנת לימודים הבאה אז תכתבי על זה
אולי בכל זאת אבא יסכים לבקר אותכם. דרך אגב
אתם מקבלים את כל הידיעות מהארץ אפילו על אייבי נתן?
אני מוצאת שצד נועז מאוד. בכל אופן זה השאיר רושם
על דעת הקהל אם זה בארץ ומחוצה לה. ביחס למצב
הכלכלי אצלנו זה בכלל לא נורא. כל שנה המחירים
עולים וביחד גם תוספת יוקר פחות או יותר זה משתווה
לנו זה לא פוגע במיוחד. רחמנות על השכבות הנמוכות
המטופלות בהרבה ילדים והמשכורת יחסית
נמוכה. שלום לכם מאמא אבא ויוש

ולשגית הרבה נשיקות מסבתא סבא
ודוד יושקו וד"ש מכל המכרים וידידים