28.11.73

[עמוד 1]
דוד מתוק שלי שלום!
שוב אני כותבת פֹה בשעת השעור
המכתב אתמול היה קצת מבולבל כיון שהייתי
עיפה מאד. עכשו אני כותבת משפט פֹה בגלויה
ומשפט במחברת. אני גם עכשו עיפה ולא
מסוגלת להתרכז בשעור. דוד שלי אני מתחילה
להרגיש שלא אצליח להמשיך הרבה זמן ללמוד כך
אתמול חזרתי ומצאתי את נחשון בחוץ על-יד
החדר חצי ערום, בלי שאף אחד ישים לב לכך
שהוא אינו בגן- אמרו לי שראו אותו כבר משעה
מוקדמת- ואף אחד לא מצא לנחוץ להחזיר אותו
לגן- ואני פשוט לא שם, כל הערב היתי עצבנית
בגלל זה כמוך כעסתי על נחשון- אך מה אפשר
לדרוש מילד ששוכח את עצמו. אמנם כעסתי מאד
אבל ברגע הראשון ממש רציתי להתפוצץ מצחוק
כיון שלא הבחנתי שזה נחשון- הוא מצא זוג
תחתוני סטרץ אדומות וקופסת פלסטיק עגולה
ומסרק ישן- הוא לבש את התחתונים את הקופסא
שם על הראש וברוח [וברווח] שבין הראש והקופסא דחף
מסרק ישן- התאפקתי שלא לצחוק- יש לו דמיון
לבן שלך הוא לא צריך חברה, אחר-כך
כשחזרנו לחדר הוא אמר לי שהוא אכל אבטיח, לא
יודעת איפה הוא מצא. אחר כך מסתבר שהוא לקח את
אבטיח הנוי שהיה לנו בגינה. שאלתי אותו איך הוא
פתח אותו הוא ענה לי שהוא זרק אותו
לרצפה ואז זה נפתח
[עמוד 2]
לבד. אבל זה מפחיד אותי קצת כיון
שהוא יכול לקחת כל מיני דברים
נראה- אולי אני אתחיל ללמוד רק עד
הצהרים, או שאולי אני אדבר עם ועדת
חינוך. נמאס לי כבר אילו הייתי
שם זה לא נורא. דוד לי אני נורא מצטערת
שכל הגלויה היא עם הרבה טענות אני מקוה
שעד הגלויה הבאה אצליח לפתור לבד
את הבעיה. חבל שהגלויה קטנה כל-כך
להתראות במכתב בערב. פנינה