יום שישי

[עמוד 1]
שלוימ'לה יקר שלי הרבה אהבה ונשיקות אני
שולחת לך הדבר הראשון אני מתגעגעת
אליך עד שגעון ורוצה אותך ע"י [על ידי] אתה חסר
לי בכל רגע. אני הייתי האדם המאושר
בכל אפריקה כשקיבלתי את מכתבך הראשון
נישקתי כל מילה שלך המכתב היה נהדר למרות
שלא כתבת אף מילה אחת שאני חסרה לך
או שאתה מתחיל להתגעגע אבל אני מכוה [מקווה]
שאתה כל כך עסוק שאין לך זמן להרגיש בחסרוני.
אני מאוד דואגת זה כ- 10 ימים מאז מכתבך הראשון
ולא קיבלתי את השני. מה שלום הילדים? מה שלומך?
האים אליה בנען? האם הילליק שלנו יושב כבר?
אתם כל כך חסרים לי שקשה לי עד מאוד
פה, היכרתי הרבה אנשים ידידם של אמא אבל
כולם אנשים קרים כמו מזג האויר. כתוב לי
שלוימ'לה מה חדש בנען? מה שלום הילדים בבית
של הילל ואליה? איך השעלת בנען? איך הזמן
עובר אצלך אצלי הוא זוחל אמא בשום אופן לא
רוצה לתת לי לינסע קדם והויזות הגיעו לדאבוני
כך שב13 לספטמבר אני נוסעת לקיפתון [קייפטאון] וב-17
אני יוצאת מקיפטון [מקייפטאון] ללונדון באנייה ענקית וב- 1
לאוקטובר אני מגיעה ללונדון הויזות הן לשלושה
[עמוד 2]
שבועות בכל מקום אבל אני אהיה רק 3 ימים
בכל מקום. אמא מלוה כספים בלי סוף בעד
הנסיעה שלי וכל הדיבורים שלי אינם משפיעים אליה [עליה]
אנחנו רבות בכל ארוחה וכל פעם שהיא מעשנת
היא עצבנית מאוד ויצחק נחמד כמו תמיד. שלוימ'לה
אני שוכבת במיתה [מיטה] השעה עשר וחצי בלילה מיתחת [מתחת]
לרגלי בקבוק חם ומהעיניים זולגות לי דמעות כמים
אתה חסר לי ואני רוצה להיות איתך לעולם לא העזוב
אותך שנית. כתוב לי הרבה שלוימ'לה אליך [עליך] ועל
הילדים מסור לגיטקה תודה בעד מכתבה תמסור
לה שאני אוהבת אותה מאוד. שלוימ'לה מה שלום
זאב ומשפחתו? מה שלום החדר היפה שלנו?
אני הבראתי קצט [קצת] והשערות קצט קצט [קצת קצת] גדלו לי עד
שהגיע [שאגיע] אני מקוה [מקווה] להראות בסדר. שלוימ'לה אני רוצה
שתשאל את ציפורה לוקוב מה הכתובת של גלילי
ואיך היא חושבת שהוא יכול לבא לפגוש אותי מפני שאני
לא מקירה [מכירה] מלבדו איש שם ושלח לי את הכתובת.
אני כל כך רוצה הרבה לכתוב לך ולספר לך
הרבה הרבה דברים אבל אתה יודע שמי כמוך
כשה [קשה] לי לכתוב נשק חזק לילדים מסור ד"ש
לכולם כתוב לי אם אתה קיבלתה [קיבלת] חבילה שאני
שלחתי ואיך היה האננס, נשיקות חמות לך
שלך תמיד צביה