רוברט מרקס, יליד לונדון, היה בנם החמישי של פאולה ואהרון שלייפשטיין. במלחמת העולם הראשונה התגייס רוברט לצבא הבריטי, לחם בחזית צרפת ושירת גם במצרים. בדצמבר 1917 היה בין הנכנסים יחד עם הגנרל אלנבי, בשערי העיר העתיקה, והיה מן הלוחמים היהודיים הראשונים שנכנסו בשערי העיר. עם קריאתם של ז'בוטינסקי וטרומפלדור להצטרף לגדודים העבריים, הצטרף מרקס לאחד מחמשת הגדודים הללו בצבא הבריטי. במסגרת קרב באום-א-שורט אשר בבקעת הירדן, השתתף רוברט בפטרול לילי ונפצע אנושות מירי הטורקים, ובאותו היום נפטר מפצעיו. רוברט מרקס נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים בירושלים. בן 23 בנפלו. במהלך שירותו שלח מספר גלויות אל משפחתו, אשר שמרה אותם ומסרה עותק מהם לארגון "לתת פנים לנופלים". את הגלויות וסיפור חייו של רוברט מרקס, כותב המכתבים, השלימו ותיעדו מתנדבי ארגון "לתת פנים לנופלים", העוסק בהנצחת חללי מערכות ישראל. הארגון העוסק בין היתר בהשלמת סיפור חייהם החסר של לוחמים עלומים שנפלו טרם קום המדינה ובמלחמת העצמאות אשר מצבותיהם וקורות חייהם חסרים. הגלויות המובאות בזה התקבלו מגב' קלריס אופשטין ומשפחת Klahr. במכתב זה מספר מרקס לאמו ואחותו שאמנם הוא עם דלקת שקדים בבית חולים, אך הוא מרגיש טוב ושמח כי הוא היה אחד מהחיילים היהודים הראשונים שנכנסו בשערי ירושלים.