חיים אפרתי-אפריאט היה בנם של אבא אפריאט ורבקה רחמה פוני. נולד בשנת 1931 בעיר החדשה V.N בספרו שבמרוקו. למד בתלמוד תורה ב"אם הבנים" וביסודי באליאנס בספרו, המשיך לימודיו בעיר פאס, והיה חבר בתנועת הצופים E.I.F. בפאס התגבש רצונו לעלות ארצה על אף התנגדות הוריו. בסופו של דבר, לאחר שבעה ניסיונות עלייה, הגיע לארץ באונייה "גלילה" בספטמבר 1949. בארץ נקלט במסגרת עליית הנוער וצורף כחבר בקיבוץ קדמה, ואח"כ עבר לקיבוץ שדות ים ולקיבוץ רביבים. התגייס לצה"ל בשנת 1951, ובהמשך שירות בשירות קבע בחיל הקשר. חיים התחתן עם מרגלית אזוגי הי"ו בשנת 1954, ועבר להתגורר בחולון. לשניים נולדו ארבעה ילדים. היה גם פעיל בארגון האזורי של יצואני הפרחים בישראל לאחר שרכש משק במושב יד-רמב"ם, זכה בתעודות הצטיינות ופרסם, כיהן כיו"ר האגודה במשך שתי קדנציות והוביל את המהלכים לאישור הרחבת המגרשים והקצאתם לבני הדור השני והשלישי במושב. כעולה חלוץ, עזר לקליטת הוריו, אחיו ואחיותיו בארץ. חיים יזם ואירגן בנחלה במושב שני כנסי עשור של כל הצאצאים של הסבא אבא אפריאט. רפי אפרתי (אפריאט), נולד בעיר ספרו במרוקו, ב1943. בנם של פנחס וסטה אפרתי (אפריאט), אחד מתוך עשרה ילדים של הזוג. רפי למד בבית הספר היסודי "אליאנס" בבקרים ואחר הצהריים למד ב'אם הבנים' לימודי קודש ושם למד לכתוב בעברית, בכתב רש"י חצי קולמוס, וגם באותיות אשכנזיות. מכיוון שדודו, חיים אפרתי-אפריאט עלה ארצה, התכתב עמו כשהיה בין גילאי 7-12. רפי עלה יחד עם הוריו ואחיו לארץ ישראל בספטמבר 1955. לאחר שעלה ארצה, למד רפי בישיבת כפר הרואה, שירת בצה"ל כחשמלאי רכב ובאזרחי עבד בתעשייה האווירית כחשמלאי מטוסים. בשנת 1968 נישא לאירן ויחד פתחו חנויות אופנה לנשים בתל אביב ובירושלים. המכתבים המובאים בזאת התקבלו מדוד אפרתי (אפריאט), אחיו הצעיר של רפי ואחיינו של חיים. המכתבים בין רפי לחיים נשמרו בבית המשפחה והובאו לפרויקט אוצרות.