מוצ"ש 24/7 1982 דגניה ב'

יקרים לי מכול, בארוחת ערב הגישו לי את מכתבך, יעל יקירתי, שנכתב על סף יציאתך את הארץ.
אמש שוחחתי אחרי ארוחת ערב עם מיכל ועדי בטלפון. בבוקר שוחחתי עם אילנה וקבענו, כי בערב
אצלצל לבנות ואכן השתמענו יפה. הבנות מבלות בחברתן [?] והבטיחו לי לכתוב ואני אעשה הכול, כדי לראותן שנית. את הבולים לא מצאתי בחדר הבטחון והם בוודאי באחת המזוודות. לעומת זה שכחת
את מכתבו המעניין של גדעון. גם זה שהיה מיועד אלי וגם השני שהיה ספוג אהבה וגעגועים על
ארבע בנות. אבל אמך תשמור לך עליהם.
ומה נשמע בחזית? המלחמה, נדמה, נתחדשה. מפגיזים, מפציצים יורים וישנם פצועים והרוגים.
ואיך רואים מוצא מן הפלונתר, כהגדרתו של יצחק רבין. אבל הבה ונשכח לרגע את הצפון.
המלחמה המתמשכת לא תעיב על שמחתנו. הצטלצלנו עם אבנר ושוש. במעונם שורה השמחה. ומה שידוע לי אספר לכם. החתונה תערך בזכרון, כנראה, ב24 לאוגוסט ותהיה צנועה. בספטמבר הזוג יטוס לקנדה,
כדי לחסל ענינם וכמובן יערכו טיול מחוף לחוף. והם יבנו את ביתם בערד. כולם נרגשים ובכלל
ובפרט.
ובבית אחרי יציאתכם נפל הס כזה שאפשר היה למוש אותו. אז אחרי ארוחת הערב כיביתי את
האור והיישר למטה. ואין ברירה צריך להשלים עם המציאות. נוכחתי לדעת שאת משופעת בידידים.
נדב לא עשה מחווה, אלא משהו שמעיד על ידידות כנה. ואם זכית ליחסים כאלה הרי זה יאמר לשבחך.
גם נסיעתה של גאולה עם עידן אליך היא סימן הכיר מבהק של ידידות. איך אומר הפתגם "או חברותה
או מיתותא". ואת בתי ניחנת בתכונות שהנך מושכת חברה.
אני מתארת לעצמי, שענת קפצה ישר לזרועותיו של גדעון. ההיה לגדעון אפשרות לחבוק גם אותך?
ואני מקווה שאת פניכם קבל מזג אויר סביר. לגאולה ועידן מגיעים פיצויים על השלג והסערות
שקבלו את פניהם בהיותם אורחיכם בפסח.
רן ווילי חוזרים ביום ג'. חמדה כבר עושה את כל ההכנות לקראת בואם. בעזרתו של אבישי.
ביום ה' יחזרו בשמת ומיכה ויהיה שמח. אלה יספרו על הולנד ואלה על נורוגיה. ואנחנו על הילה ודרור.
חמדה ואני מתכננות ביקור בירושלים, כדי לשמוע ולראות ולהריח וליעץ (חמדה!) אבל לשם זה צריכה
המכונית לגשת ליד ביתנו. אמך ודודתך מפונקות. תשאלו מי פינק אותנו ואומר לכן שנות חינו [חיינו].
את השבת ביליתי בקריאה ואספה אין נשאר לי לכתוב מכתבים. אל נחשון ואל יפה וגם אל סלקה.
כאשר מכתבי יגיע אליכם בוודאי תנוחו כולכם עוד ותמשיכו לספר על הרפתקאותיכם בארץ וענת תחזור לאורח חייה התקין.
חמדה ואבישי דורשים בשלומכם הטוב.
נשיקות לכולכם,
סבתא שושנה.