הנושאים החמים:
כל הנושאים:
יישוב והקמת המדינה
חינוך ולימודים
מסעות וטיולים
אירועים בהיסטוריה
מלחמות ישראל
משפחה ויחסים
חגים ומועדים
תרבות
מפורסמים
שירות צבאי
ארצות ערב והאסלאם
שושנה כותבת ליעקב על חג הפסח שלא היה חגיגי במיוחד, ועל הבילוי בחופשת החג
סיפור רקע
הימים ימי חופשת הפסח, ושושנה מבלה קצת עם אחיה וקצת עם חברה. היא מספרת ליעקב על ליל הסדר בביתם, שלא היה חגיגי במיוחד. אימה נסעה למשפחה שמתגוררת באילת ושושנה נותרה בבית עם אחיה הקטן ועם משפחתו החדשה של אביה. מכתביו של יעקב הם קרן אור בחייה, והיא מקווה שלא יגייסו אותו שוב. מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.
כתב היד
יום א' 14/4/74
[עמוד 1]
שלום לך יעקב!
מה נשמע? כיצד עובר הזמן, והחדשות האם הם מנסרות משהו
בפנים, האם באות לך שאלות טפשיות של חיים ומוות, האם אתה
רץ מהר להשיג את הזמן, האם החג היה יפה? ספר לי אני רוצה
לשמוע, אני אוהבת כשאתה כותב, אני שמחה ומאושרה מאוד לקבל
מכתב, ותאר לעצמך לאחר שבועיים ציפיה, כשהמכתב הגיע בצבע אדום
משהו זז בקירבי אח"כ פשוט אהבתי את המכתב האוירה היתה
חמה, זה שלקחתי עט אדום לא איכפת, האוירה היתה טבעית ותודה ,
רק חבל שאתה לא כותב קצת יותר… אין דבר, אני מסוגלת להבין
שאין לך זמן.
איך אצלי: גם אני על הקרקע גם אותי פוקדות אותם החדשות וזה
כואב, אז אתה יודע מה אני עושה לוקחת מסתיק ולועסת ככה סתם
בלי בושה, כאילו כלום כאן לא קרה. ואם אין מסתיק בנמצא אז מחשבות
סתם פוקדות אותי בלי הרף וזה מדאיג, ולא נעים כלל וכלל.
בחג קראנו את ההגדה כיהודים טובים, אוירת החג ממש לא היתה
מכוון שאימי שהתה באותה עת באילת הלכה לאמה לרגל הבר-מצוה של
אחד הנכדים. (סבתי גרה באילת). הם בלו טוב היו בים, היו בהרבה
מסעדות, שטו בסירות והיה להם נחמד, אנחנו נשארנו בבית, אני אחי הקטן
ניר, ואבי, דוד אחכ הצטרף אלינו עם שניים מילדיו הקטנים גם אשתו
נסעה לאילת עם בנה הבכור. (אמי לקחה את אחי שהגיע לחופשה).
היה קצת משעמם לבד אבל ילדים, כידוע, עושים שמח, והם
מבדרים, אחרי שסיימנו לקרוא בהגדה הם ספרו את ההגדה שלהם
וזה היה מצחיק ונחמד.
[עמוד 2]
היום לא היה לי יום מוצלח, כל דבר שהחזקתי בידי נפל. ובמזל
נשבר רק עציץ וְאימי עדיין לא גילתה זאת, היא לא תעשה לי כלום אולם
אני לא רוצה שתכעס זה היה בסף הכל עציץ, חבל עליו! נו מילא!
כיצד ביליתי: עם אחי בשבוע הראשון יצאתי, ירדנו לעיר קצת והלכנו
לסרט. ביום שני שעבר הייתי בסרט עם הבת זוג הקבועה לסרטים
עירית. שהיא גם שכנתי. זו המרבה לדבר, כבר הכרתָ אותה. לא כן? –
מחר שבים לביה"ס, ומבטיחה לך שכבר מחר אחכה לחופשה הבאה.
מתנחמת אני שנותר עוד שלושה – שניים (בערך) חודשים לסוף
השנה אח"כ … שושיק לא תֵשב על מי מנוחות אם לא
תעשה חיים כי פעם חיים, אבל שושיק יודעת גם לא להגזים
ויודעת שחלק מן החלומות לא מתגשמים …
שמעתי שמגייסים שוב, את דודי ושותפו (קבלני חשמל) כך שמותר
לי לקוות שלא יגייסו אותך במהרה.
כאן אני מסיימת בתקוה לתשובה מהירה
משושיק
נ.ב אתה מוכן לעשות מאמצים למען שושי ולשלוח תמונה אני
מוכנה לקבל תמנה אפילו כשהיית קטן, רק שיהיה לי המושג!
אני יודעת שאתה בן -אנוש, אבל תמונה תמיד תעזור ל"תמונה"
אם אין לך דבר כזה אז נשכח מזה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
כתב היד
יום א' 14/4/74
[עמוד 1]
שלום לך יעקב!
מה נשמע? כיצד עובר הזמן, והחדשות האם הם מנסרות משהו
בפנים, האם באות לך שאלות טפשיות של חיים ומוות, האם אתה
רץ מהר להשיג את הזמן, האם החג היה יפה? ספר לי אני רוצה
לשמוע, אני אוהבת כשאתה כותב, אני שמחה ומאושרה מאוד לקבל
מכתב, ותאר לעצמך לאחר שבועיים ציפיה, כשהמכתב הגיע בצבע אדום
משהו זז בקירבי אח"כ פשוט אהבתי את המכתב האוירה היתה
חמה, זה שלקחתי עט אדום לא איכפת, האוירה היתה טבעית ותודה ,
רק חבל שאתה לא כותב קצת יותר… אין דבר, אני מסוגלת להבין
שאין לך זמן.
איך אצלי: גם אני על הקרקע גם אותי פוקדות אותם החדשות וזה
כואב, אז אתה יודע מה אני עושה לוקחת מסתיק ולועסת ככה סתם
בלי בושה, כאילו כלום כאן לא קרה. ואם אין מסתיק בנמצא אז מחשבות
סתם פוקדות אותי בלי הרף וזה מדאיג, ולא נעים כלל וכלל.
בחג קראנו את ההגדה כיהודים טובים, אוירת החג ממש לא היתה
מכוון שאימי שהתה באותה עת באילת הלכה לאמה לרגל הבר-מצוה של
אחד הנכדים. (סבתי גרה באילת). הם בלו טוב היו בים, היו בהרבה
מסעדות, שטו בסירות והיה להם נחמד, אנחנו נשארנו בבית, אני אחי הקטן
ניר, ואבי, דוד אחכ הצטרף אלינו עם שניים מילדיו הקטנים גם אשתו
נסעה לאילת עם בנה הבכור. (אמי לקחה את אחי שהגיע לחופשה).
היה קצת משעמם לבד אבל ילדים, כידוע, עושים שמח, והם
מבדרים, אחרי שסיימנו לקרוא בהגדה הם ספרו את ההגדה שלהם
וזה היה מצחיק ונחמד.
[עמוד 2]
היום לא היה לי יום מוצלח, כל דבר שהחזקתי בידי נפל. ובמזל
נשבר רק עציץ וְאימי עדיין לא גילתה זאת, היא לא תעשה לי כלום אולם
אני לא רוצה שתכעס זה היה בסף הכל עציץ, חבל עליו! נו מילא!
כיצד ביליתי: עם אחי בשבוע הראשון יצאתי, ירדנו לעיר קצת והלכנו
לסרט. ביום שני שעבר הייתי בסרט עם הבת זוג הקבועה לסרטים
עירית. שהיא גם שכנתי. זו המרבה לדבר, כבר הכרתָ אותה. לא כן? –
מחר שבים לביה"ס, ומבטיחה לך שכבר מחר אחכה לחופשה הבאה.
מתנחמת אני שנותר עוד שלושה – שניים (בערך) חודשים לסוף
השנה אח"כ … שושיק לא תֵשב על מי מנוחות אם לא
תעשה חיים כי פעם חיים, אבל שושיק יודעת גם לא להגזים
ויודעת שחלק מן החלומות לא מתגשמים …
שמעתי שמגייסים שוב, את דודי ושותפו (קבלני חשמל) כך שמותר
לי לקוות שלא יגייסו אותך במהרה.
כאן אני מסיימת בתקוה לתשובה מהירה
משושיק
נ.ב אתה מוכן לעשות מאמצים למען שושי ולשלוח תמונה אני
מוכנה לקבל תמנה אפילו כשהיית קטן, רק שיהיה לי המושג!
אני יודעת שאתה בן -אנוש, אבל תמונה תמיד תעזור ל"תמונה"
אם אין לך דבר כזה אז נשכח מזה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
תמונה של שושנה שצורפה למכתב זה 
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?
