[עמ' 1]
20.12.73
שולה שלום,
היום חזרתי מחופשה ומצאתי את
המכתב שלך מחכה. אני כמו שהרגלתי
את עצמי, עונה מיד. הרי לוקח למכתב
גם כך המון זמן להגיע ולא כדאי לגרום
לא לעיכוב נוסף.
גם אצלי, הציונים במבחנים, בתקופת
בית הספר, היו מימד רציני לקביעת מצב
הרוח. אני רואה שה"דור הצעיר" יורש זאת
מאיתנו. אם את רוצה אי מוכן ללמד
אותך מתמטיקה. יש לי 8 בבגרות (ריאלית).
לעומת זאת נקודת התורפה אצלי היא
האנגלית ומחמישית ועד שמינית גררתי שלילי
והוא מופיע אצלי גם בתעודת גמר, אצלנו
זה לא היה בדיוק תעודת בגרות,
אלא מבחנים במספר רב הרבה יותר של
מקצועות (כ-11) ואז היה ממש קשה. רק
מה? הייתי מוכן עכשיו לחזור לתקופה

[עמוד 2]
ההיא. אבל כל תקופה ותעסוקותיה.
כתבת שכדאי לכתוב מכתבים
גם לפני שמגיעים תשובות, וזאת מכיוון
שגם את "מתה" לקרוא מכתבים. אני
מכיר "תרגול" נורא פשוט. כל יום תשבי
לכתוב מכתב, ואז אני אקבל כל יום
מכתב, ואני מבטיח לכתוב תשובות לכל
אחד מהם. נוסף לזאת, את יכולה
לספר לי קצת יותר על עצמך, ואני מקווה
שאני לא צריך לפרט, את יכולה
להגיע למסקנה בעצמך, מה יכול לעניין
אותי בך.
מעניין למה חסרים לכם בנים.
הרי את בשמינית ואת בחורי השמינית
עדיין לא גייסו? או אולי את אינך
מתעניינת בבחורים בני גילך.
כתב היד? מסודר ועגול –
מעיד על יציבות נפשית, ונשמה מסודרת

[עמוד 3]
(אל תקחי ברצינות, אני לא מבין
בזה כלום).
בקשר לכתב שלי, אני כותב על
מיטה ולכן זה יוצא קצת עקום,
אבל אני אשתדל לארגן משהו יותר
נורמלי.
מגיע לי מזל טוב נוסף, אחותי
ילדה שלשום בת ומאז אני דוד.
אבא שלי נכנס ללחץ וכולם בעבודה
צחקו עליו שהוא סבא, אבל זה ממש
נחמד. גיסי ואני הסתובבנו כל היום
כדי לחפש דברים לשימוש הפעוטה,
החל בחיתולים וכלה במיטה. מזל שהנ"ל
נולדה בדיוק כאשר הייתי בבית
בחופשה, אחרת לא הייתי יודע
מזה בזמן.
את יודעת, זה קצת קשה להחליף
אווירה בכזאת מהירות הייתי 3 ימים

[עמוד 3]
בבית ושכחתי קצת מהצבא, ופתאום,
לובשים מדים ותוך שעה של
טיסה נמצאים כבר באפריקה, עם כל
הבעיות החדשות וצריך להעביר מפסק
בראש ולהחליף את הכל. לפחות
חיכה לי פה המכתב שלך והוסיף
קצת…
חשבת שלא אענה, וכמו שהבטחתי
אני אענה על כל מכתב, אפילו אם
תכתבי כל יום.
בינתיים אני מבין שבמכתב
הבא אני מקבל תמונה ואז גם תקבלי
את.
להשתמע
ששון