30/4/1945

[עמ' 1]
להורי שלום!
ראשית דברי שלום! שלום לכם ולכול מכירי
וידידי באשר הם שם (תואילו למסור להם). מה שלומכם?
מה שלום הסבתא? איך העסקים מסתדרים אצלכם
מה מצב מכון המים? מה עושה מנחם ואיך הוא
הסתדר? (כתבתו לא ידועה) מה עושה ייקל?
(שלמה). יכולתי להוסיף עוד כהנה וכהנה אבל
בשביל היום זה מספיק ואם אתם חושבים
שהחסרתי משהוא תוסיפו לבד.
איני זוכר עד איפוא [איפה] הגעתי במכתבי
הקודם ואיני חושב שזה משנה משהוא. בכל אופן
נמשיך. לחֹם המקומי התרגלתי (עושים 2 מקלחות
ליום) על החול מתגברים ע"י ישיבה באהל או בצריף.
{(צריף הועד למען החייל אשר בו כותבים, קוראים
עיתונים (באיחור של יום) ושומעים רדיו (ירושלים)}
(כמו כן ישנם צריפים להתבדרות של הNAAFI
וכל מיני מוסדות אחרים).
[עמוד 2]
המטבח הכללי פה טרף. כל אוכלי
הכשר חייבים להרשם אצל הרב הצבאי.
מספרם אינו מגיע עד ל 10 אחוז. כמה סכומם
וסימנם, (סוד צבאי) הרב לא עושה רושם
טוב ביותר. האוכל הכשר נבדל עפי"ר [על פי רוב] מהטרף
בכמות. בטרף אוכלים 2-3 פעמים ביום בשר
וכשר אחת ל 2-3 ימים. במקום בשר
אנו מקבלים ביצים או שאר ירקות.
בשר בקר נדיר ואת מקומו תופסים
נקניקים המובאים מקהיר. בזמן האחרון
החלה לחול הטבה באוכל בגלל התלונות
המרובות. אנו אוכלים ב 7 בבוקר שחרית.
ב 1 צהרים וב 4 תה ועוגה וב 6:15
ערבית (עפי"ר ארוחה עיקרית).
בליל שישי שעבר היה אצלנו חג. בקר
אצלנו יוסף ברץ והביא איתו את השי לחייל.
אחרי סקירה קצרה על המצב נמסר השי ליחידות.
בהזדמנות בו הופיעו שני אומנים מהלהקה
הצבאית בעברית בכמה שירים וסקצ'ים.
המסיבה נסתיימה ברקודים.
בתוך היחידות חולק השי למחרת
ביום השבת. רב המתנות נשלחו ע"י הועד
[עמוד 3]
למען החייל וחבל (כי אין לחבילה אותו הטעם
באם נשלחה ע"י איש פרטי) בחלקי עלה תיק למכתבים
מעור. הוא די שמושי.
ביום השבת כמו שנכתב יש לנו מנוחה.
(בערב שבת חובה לעשות אמבטיה חמה.) בבוקר
קמים בשעה יותר מאוחר (מי שרוצה אינו קם בכלל)
אוכלים בשעה יותר מאוחר וב 9 הולכים להתפלל.
מכל המחנה הגדול מתאסף בקושי מנין של
כ 15-20 מתפללים. שאר האנשים עוסקים במלאכות
אחרות. מכבסים, קוראים, וכותבים ומטיילים או
הולכים להתרחץ באגם וכו'. אחה"צ הלכתי
למועדון קרוב כמייל מפה. (המועדונים פה
רבים והם מפוזרים לכל אורך הכביש. הריהוט
בהם בטעם ומשרה בנו מרגוע.) מועדון זה לשעבר
היה רק לקצינים וכעת הוא משמש את החיילים.
במקרה שיש דפיציט באוכל ממלאים אותו כאן.
ארוחת צהרים או ערב אחידה עולה LS 10-15
ג"מ. הדפיציט יכול להיות לא רק בכמות
אלא גם באסטתיות. בקמפ זורקים את
כל האוכל בצלחת אחת, בעוד שפה מתיישבים
בשקט מסביב לשולחן המכוסה מפה לבנה,
צלוחית עם פרחים באמצע וערוך לכל איש
2 סכינים, 3 מזלגות ו 2 כפות. המלצרים
[עמוד 4]
הם נוביים (מצריים) לובשים חלוקים לבנים עם
חגורות אדומות רחבות. לאכול בכלים פה
זו אמנות וצריך ללמודה. נימוס ואטיקטה [etiquette] גם כן ליד השולחן.
מגישים כל מנה לחוד והמלצר מסלק את הצלחת
עם הכלים שהשתמשו בהם. צריך לשים
אותם על הצלחת בסדר נכון, מזלג בצד אחד
וסכין מצד שני. באם מניחים את שניהם
ביחד סימן שרעבים ומקבלים עוד מנה
וכו'. ועוד כל מיני צרות שונות ומשונות
אשר לא ידעתי מלפני זה. חדר הישיבה
נמצאות בו כיסאות ומרבדים. בכל חדר
אח (fireplace). בחוץ מזרקת מים
בקיצור מקום נחמד.
על הכביש נמצאים כמה בתי
קולנוע המרחק הם נמצאים במרחק
של כ 2-3 ק"מ בין אחד לשני. במוצ"ש
הייתי בקולנוע. פה אין הולכים לסרט אלא
לקולנוע.
ביום ראשון התכנית נדחית גם כן
בשעה. בבוקר עובדים עפי"ר בסידור מחנה
ואחה"צ חופשיים. את הזמן מנצלים לכביסה
(אמנם ישנה פה מכבסה שאין הכיבוס עולה
בה פרוטה אבל הכביסה אינה יוצאת
[עמוד 5]
נקייה). כתיבת מכתבים קריאה וכו'.
במשך הזמן הספקתי לקבל פה 5 זריקות
והרכבה אחת. (3 נגד טיפוס 1 TAB 1 TT
והרכבה נגד אבעבועות). הרופא הוא יהודי אנגלי
ויש לו עוזר כושי. (בא העולם התהפך כושים
מרפאים בני אדם לבנים. הכושי הזה עוסק
בטיפול הרפואי בזמן שהרופא עסוק רק בקביעת
סוג הטיפול. הנאה להסתכל איך שהוא בידיו הדקות
השחורות והארוכות חובש בתחבושת לבנה פצע
או חבורה. בעבודה זו מתגלות איזה אמהוּת
ורצון להקל את הסבל. בזה הוא נבדל מחובשים
צבאיים אחרים שעושים את עבודתם תוך
מהירות (מסס פרודוקז'יון) וגסות. ידיו
הדקות עם האצבעות הארוכות מזכירות
לי ידי קוף שמטפל בולדותיו.
מתכוננים אצלנו ליום הניצחון (VDay)
נקבל 4 ימים חופש מכינים בירה ותיערכנה
בו ביום תחרויות ספורט. כפי הנראה
שהוא קרוב. בשבת מקוה אני לקבל חֹפש
לעזב את המקום ויכול להיות שנבקר
———
הים פה לא רחוק. אין זה ים אלא אגם מים מלוחים
התרחצתי בו ביום ראשון. ואין בו סכנה להטבע.
[עמוד 6]
באיזו עיר שכנה.
הערב תתקיים אצלנו מסיבת ל"ג בעומר
בהשתתפות הWAAF היהודיות וה א.ט.ס.
תכנית כבר ישנה וזה העיקר.
את החבילות והמכתב קבלתי. תודה.
טלק קניתי לי לבד לפני זה אבל אין דבר
זה לא יזיק. הגרבים תשמשנה לי טוב.
על הכסף אני מודה. לא הייתם צריכים לשלוח
אותו. אין לי צורך בו. ברכה הוא לא מביא –
רק צרות (חשש מפני הגנבים) ועל כן
הפקדתי אותו במשרד המחנה. בפיז'מה אין
לי צורך מפני שיש עסק לכבס אותה
בו בזמן ששאר הכביסה מכבס הצבא.
ריספלד עזב היום את המחנה ונוסע הלאה.
את מכתבכם קיבלתי היום (1 למאי).
מכם אלי לוקח 4 ימים ולהפך כ 1-8 ימים.
דרישת שלום
ונשיקות לכולם
מבנכם
יהודה

1/5/45
נ.ב. הפעם אני שולח לכם מכתב ירוק. תכתבו
לי כמה זמן לקח ואם נפתח ע"י הצד השלישי
את המכתב אלי שכחתם לסגור ולהדביק. הנ"ל