[עמ' 1]
שבת 19.2.55
בני היקר, אתמול הגיעה גלויתך, בה הודעת
לנו על הצלחתך בבחינה בעצי פרי. שמחנו
אילן ודאי הביא לך את הסנדלים, "בשדה" וגם
"בוחו". היום ביקרה תלמה אצלנו. נראה כי
הצבא השפיע עליה לטובה. היא מסודרת, אף
משורקת ופניה טובים מאד. סיפרה כי באוטובוס
נטפלה אליה נוסעת צעירה אחת והחלה מגלולת
עמה בעניני התנאים בצבא. משהו אמר לה,
עליה להיזהר ואמנם הסתפקה בתשובות משתמטות
לפני צאתה מן האוובוס אמרה לה, האשה, כי
היא מיד. אזרחית, קראונה לה את הסמל וא(מרה)
שרצתה רק להעמיד אותה במיבחן. לא ידעתי
שמשתמשים אצלנו בשיטות כאלה. בחמישי בערב
הופיעו הדסה ויעקב ואכלו עמנו. היא מפגינה
את השכלתה בצורה זולה במקצת, והוא אוכל
כחזיר ומיד הוא משתרע על הספה. היא
עגולה ומכוערת, כרסה בין שיניה. זיווג מוזר
מאד. ואולי דוקא משום כך הם מתאימים אי()
לרעותו. בבית אין חדש. קראתי כל היום. גם
מה אומרים אצלכם על החלטתו של ב.ג. [בן גוריון]
להיענות לבקשת שרת.

[עמוד 2]
ולקבל על עצמו את תפקיד שר הבטחון.
לדעתי, זה סימן להתרוצצות פנימית
בקרב צמרת מפא"י ואין לכך כל נימוק
מדיני. זה גם רצוי למפלגה לקראת
הבחירות הקרובות. האם דרושים לך
בולים? היה שלום יקירי וכתוב
במידת האפשרות. קראתי ספר עצום
"קידמת עדן" לג'והן סטיינבק, קרא אותו,
אם תשיגנו. שלום לך אהובי, שלך, אבא

[הוסף במהופך:]
מונילי ואביה ויודע סבו מתי
תיקבץ [גו]שץ פורים? אנחנו רוצים
לנסע לתל-אביב. תיתעם? נשיקות אמא