2.2.52 קרית-חיים

[עמוד 1]
שלום רב לך מלאכי בני!
זה כמעט שבוע שנסעת ומתוך תקוה [תקווה] שעמנואל
יצא מביה"ח [מבית החולים] ויבא עם שמחה אלינו הננו מתוחים כעת.
לאחר שהם לא באו וגם אתה לא כתבת יתכן
שהמכתב התעכב בדרך בכל אפן [אופן] אזדרז
ואכתוב כיון שבימי חול אני עיף [עייף] וקשה עלי הכתיבה
שבעתיים והשבת אנו מאד פנויים. טל החמוד
לקח לו את אביו ואמו ונסע לסבתא "מציאה"
בנתניה ויחזור רק מחר ככה שרוקן לנו את
כל הערבים מיום רביעי וגם את השבת.
אמנם נצלנו את ההזדמנות ובקרנו ביום
רביעי בהצגת בכורה של ה"אהל" "צריפים וירח"
מאד נהנינו כיון ששחקו כל הצעירים פרט
לשחורי. והמשחק היה קל ונחמד כדאי לך
לראותה ביום חמישי בקרנו הצגת קולנוע
אישים וצלילים גם כן דבר טוב חבל רק
שקשה היה לי לשבת היות והייתי מאד עייף.
רואה אתה איננו כה זקנים כשהבנים לא מעסיקים
ועכשיו לענין [לעניין]. אנו רוצים לדעת משלום [מה שלום] עמנואל
ובאם הם מתכוננים לבוא ומתי באם לא יבואו
[עמוד 2]
עד יום חמישי 7.2.52 אבקרכם ביום ששי ושבת.
היות ואני מקוה שתהיה מכונה צבאית לירושלים
ביום השישי מהעבודה. בכל אופן כתוב.
אני למעשה הלילה חשבתי לכתוב לך מכתב
ארוך ולבטא את מה שרציתי להגיד לך
ביום שני בשעת שתית [שתיית] לחייך במלאת 18.
הרי זה הרגע כה הרבינו לצפות לו שתגדל
ותהיה לאיש. כמה שנות מחשבה וצפיה [וציפייה] השקענו
עד הגיענו הלום. וכמה כָּמֵהַ הלב לבטא
את הנכסף. והנה הגיע הרגע ואתה ממלא את
חובתך הראשונית כאזרח מדינת ישראל
ובשעת פגישה הלב מתמלא אשר [אושר] על גדותיו
ואינך מסוגל להוציא הגה מהפה. כמה
הרבה רציתי לדבר אתך בטיילנו בירושלים
לפני שבועיים. הרי הגעת לשלב של חבר
שוה [שווה] לדעה וחובה יחד איתי במדינה לה
הקדשתי שלשים שנות חיי שהם למעשה
הכל וכעת זכיתי שאתה מצטרף לכוח הבונה
את עתיד העם מתוך שתוף [שיתוף] מלא עם עתידך
אתה בלי כל קונפליקט של אב ובן שכה
[עמוד 3]
מקובל בעולם וביחוד בעמנו.
והרינו יכולים להסתכל מתוך פרספקטיבה
שוה [שווה] על העתיד בהבדל אחד הכרחי.
אני לאחר שנות עמל וזכיה [וזכייה] להתגשמות
ראשית של שאיפתי. ואתה לפני המשך
הגשמה של אותה שאיפה להאדירה
ולהוקירה והריני רוצה להוסיף רק את
אחולי עלה! והצלח! שלך באהבה
אבא.

רוב שלומות לך מלאכי היקר!
הנה עבר כמעט שבוע מאז התראינו בנסיבות
מיוחדות לנו כמעט בלי כל הדגשות של רצון וכמיהה
הנוקבות בתוככי פנימה, כל זה גז וחלף כחלום
ועתה שוב געגועים וצפיה [וציפייה] לרגע בו שוב נתראה
"באלם שפה" ובכל זאת זה טוב… גאה אני ושמחה
באשר יודעת אני כי משתדל אתה למלא את תפקידך
באמונה ושכל, לאחר שחתנו הקצרה באוטובוס על
עבודתך המענינת והמאלפת כאחד.
רק יצאת לעצמאות בראשית חייך העצמאיים
אני תקוה [תקווה] שתדע להפיק תועלת בדרכך זו
תרכוש חכמת חיים ודעת להועיל. וכן
[עמוד 4]
תדע ללמוד בכל הזדמנות תורה ודעת.
אני התחלתי במה שאבא סים [סיים]. אולי זוהי הדרך, אולם
אין זה הבדל רב ואף לא משנה במאום. אם תחילה
דברנו מלב ללב. ז.א [זאת אומרת] במסובב ואחר כך את
הסובב. ובכן מה שלום עמנואל האם יצא כבר
מבית החולים? ומדוע לא לא באו? כפי שאבא
כתב אזי אם לא יבואו במשך השבוע הוא יבקרכם
בשבת הבאה. מאוד הייתי רוצה גם אני לעשות זאת
אלא שזה בדיוק לפני טו" בשבט ואסור לי לאחר באותו
יום לעבודה כי יש הרבה מה להכין ולעשות.
אולם אני תקוה [תקווה] שבכל זאת יבואו ואתה אנא כתוב
ואל תתחשב בזאת שאין אנו מרבים לכתוב, כי אין
עתותינו בידנו וכן גם לאבא קשה ביותר הכתיבה.
כתוב אם קנית לך מכנסים? ואם דרוש לך
מהשהו [משהו] נשתדל להכין ולהמציא לך את זאת.
ואתה על תחשוש ואל תתביש וכן על תחסיר
ממך דבר, ע"י חסכון מן ה"תקציב" שיש לך.
מסור שלום וכל טוב לעמנואל ושמחה
היה שלום וכל טוב
שלך באהבה
אמא.