[עמוד 1]
יזרעאל 15.4.57
ערב טוב גיגון שלי וחג שמח!
אצלנו "חסל סדור פסח כהלכתו" עוד מעט יתחילו לעשות שמח.
ואתה מסכן? עומד עתה ושוטף כלים? או אולי גמרת כבר?
אני קצת מסובבת קצת עליזה וקצת עצובה. מלאתי את המצוה ושתיתי
4 כוסיות בריאות יין. אגב, כולי תכלת. מתברר שהחורף היה
די קצר אם במבצע סיני והיום אני לובשת את אותו הבגד.
הסדר אצלנו היה שונה השנה מכל השנים. פשוט קראו מההגדה
המסורתית ולא הגדה של משקים. מצב הרוח די מרומם.
הסבנו כמאה איש. לי היה קצת יותר עצוב, כי בתוך כל
השמחה הזו הרגשתי עצמי כל-כך בודדת (עכשו מתחילים לנגן
את "האיטלקית") נימה חדשה והרגשה של יתר ביתיות היה בזה
שאת הקושיות שאלה בת משק שלנו. זה כבר באמת נותן הרגשה
טובה. הורים שרצו בכך יכלו להביא את ילדיהם אל הסדר.
אייל הפסיד, כי נוכחותו היתה מקלקלת את החג לאריה
ולי, היות ואז היתה חובה עלינו לשבת יחד. בטוח שאילו
אתה ואני הינו חוגגים יחד, יהיה איפה שיהיה, היה לי הרבה
הרבה הרבה יותר שמח. עצם ההליכה לבד, והכניסה לבד
לחדר האוכל זו הרגשה איומה. אפילו עם שכני או שכנותי
לא יכלתי ללכת, כיון שהיום אני לגמרי לבד בכל הבית
[עמוד 2]
אני צריכה כבר להיות רגילה כל-כך ללכת לבד לחדר האוכל
ובכל זאת בכל חג וערב שבת אני מרגישה מבוכה מחדש כאשר
אני עושה זאת.
(עכשו מנגינה כל-כך יפה וקצת עצובה של האיטלקית. היא משרה
עלי אוירה ונותנת בי רצון עז לחבק אותך, זאת ולא יותר)
נוקילה הזכירה אותך היום פעמים אחדות. רק כאשר קמה בבקר, לקחתי
אותה אלי למטה, כדי להלבישה ולקחתה לבית הילדים, אז היא אמרה:
"ש…ש…ש… יִגַל שֵׁן" הרמתי את השמיכה כדי להראות לה שגיגון
איננו. ולפנות ערב בבית הילדים עמדנו ליד החלון, אז פתאום היא
אומרת "איפֹה יִגַל?" כמובן בהעויה ותנועה עכברית.
(המנגינה היפה נסתימה). היום בהמשך היום לא היה לה חם ובערב
היה לה רק 37.9. יש לי אפשרות לא לעבוד מחר, אך מכיון שאני רוצה
להיות חפשיה גם בשבת וגם בחג השני, אני עובדת מחר.
אני חוזרת שוב לסדֵר, ישבתי בתחילה ליד גברוש מצד אחד
ומשפחת קושניר (הספורטאי) מצד שני. אח"כ זזתי כסא ולידי ישב
יגאל. אבל לא אתה. צחקתי בלבי על המקרה ורציתי שיהיה
זה לא סתם יגאל, אלא יִגִי, או איגִי, או, גִיגִי, או גִיג,
או גיגוֹן, או גִיגוֹנִי, בקיצור אתה.
נסתים הקונצרט ואני חוזרת לחדר האוכל.